תלישה (סיפורו של חפא, א')

יומיים לאחר שמלאו לחפא שתים-עשרה שנה, פרצה רעידת אדמה במקום שבו הוא גדל.
או כך לפחות חשבו הוא, והנער והנערה הנוספים ששהו איתו באותה שעה לבד, בחדר הכיתה שבבניין בית הספר. השעה היתה שעת אחר הצהריים מוקדמת, ולחפא היתה הרגשה מוזרה כאילו הוא גרם שהשניים האלה ישארו איתו, בשעה שכל האחרים כבר הלכו הביתה.

פתאום החשיך הכל, כאילו הערב כבר ירד, ונעשה קר מאד מסביב. ברגעי הכרתם האחרונים הבינו השלושה שבניין בית הספר שלהם נתלש, וחברו של חפא שהיה למדן חכם, הסביר שזה בכח המשיכה של זנב השביט שנראה בשמים בימים האחרונים, שעקר אותם מן האדמה והם אינם על כדור הארץ יותר.

אחרי זמן רב הם התעוררו בעולם מדברי, מלא חול וחום ויחד עם זאת האויר בו נוח מאד לנשימה, אויר נעים, אפשר להגיד. לימים ילמד חפא שכוכב הלכת אליו הובאו היה שייך למסדר רחפני הדבורה הראשונה, אלה שמאמינים שצורות חיים רבות ביקום, ובהן הצורה האנושית, באו מאבותיהם הקדמונים, שהיו אדמֵי-דבורה מכונפים. רחפני הדבורה הראשונה הביאו את שלושתם לשם כדי לחקור את התפתחותם בתור גורים של הצורה האנושית, וזמן רב השאירו אותם שם לבד, כדי לראות כיצד ינהגו. לצידם, בתוך החולות, היה שקוע בניין בית הספר שלהם שנתלש ביחד איתם.

בשמים שמעליהם עמדו שתי שמשות: אחת גדולה, חזקה ומחממת, ואחת קטנה יותר שבימים הראשונים לא זיהו אותה כלל כשמש ורק מאוחר יותר למדו לזהות ולהכיר את החום שלה. וזו היתה דווקא השמש הקרובה יותר.

חפא הרגיש את עצמו אשם, כאילו הוא גרם לכך שהנער והנערה שאיתו ייחטפו, בעיקר הנערה, לה עמד להציע חברות. הוא הבטיח לעצמו שבהזדמנות הראשונה ידאג להחזרתם לכדור הארץ, למרות שלא ידע אז איך בדיוק יוכל לעשות זאת.

חפא וחבריו מצאו שהאוויר שהם נושמים רווי במעין משהו שהרווה את צמאונם והם לא היו זקוקים למים, ובימים הראשונים גם לא חשו רעבים. אחר כך התחיל הרעב להציק להם, והם התחילו ללכת וללכת, בלי הפסקה, עד שהגיעו אל בתי האבן הקטנים, שכמוהם ראינו חפא ואני באתר הנוואמיס בסיני. בכוכב המדברי ההוא, השתמשו התושבים-בפועל של הכוכב בבתים האלה כדי לאגור חלומות. להפתעתם של השלושה, הם הבינו את הדברים האלה בלי שתושבי הכוכב, נמוכי קומה ואדיבים מאין כמותם, יספרו להם, וחפא הבין שבכולנו חבויה יכולת לטלפתיה, אך אין לנו התנאים לעשות בה את מלוא השימוש האפשרי.
להפתעתו, הזמינו אותם תושבי הכוכב להתארח באחד מבתי האבן הקטנים. התושבים עצמם גרו במקום אחר, והבית עמד כולו לרשותם של חפא, אהובתו והחבר הנוסף.
ימים רבים הם גרו שם.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

8 תגובות בנושא “תלישה (סיפורו של חפא, א')

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: