יציאה (דצמבר)

את מלאכת הבטחון השארנו בידיים של הממשלות המקיפות אותנו. זה היה חלק מההבנה שהגענו אליה עם ראש הממשלה הישראלי, שהעביר את זה לנשיא האמריקאי שאמר את זה גם לרוסים. העולם לא יפריע לנו, וגם ידאג להגנה שלנו (אבל יפרק את האטום, ויכריז שביתת נשק עולמי), ואנחנו לא ננצל את מה שיש בידינו כדי לבנות כח שיתחרה בכח הצבאי הקיים בעולם. למרות שיכולנו לעשות זאת.
ובשנתיים-שנה וחצי הראשונות לא היה צורך, כי הסביבה סיפקה לנו את כל ההגנה.
ההסכמה הנוספת שלנו היתה, שלא נספר על עצמינו לעולם, אלא דרך הפילטר שהם יקבעו. כך קיבלנו עיתונאיות מכל העולם שכתבו כל מיני סיפורי פוגי על "המרכז לחקר אותות מן העולם האחר" תוך כדי התפשטות, וזה היה תחביב שלנו, ביחוד של ס., להפשיט אותן, ראשונות היו האיטלקיה והספרדיה שכבר כתבתי עליהן, אחר כך באו אחרות (גם ישראליות, שתמיד שיחקו אותה "קצינות צבא" בהתחלה) ו"עיתונאית" נהפך אצלנו למילת סלנג לכל בחורה שמישהו הביא. חוץ מהן היתה גם הזמרת (שהתאהבה בקויסטי איש השמש ששבר את ליבה), והסופרת, אהבנו אותן מפורסמות, אבל לא רק. מהסיבה הזאת, את רונה אף פעם לא הבאתי אל המתחם, וגם אחרים, עם החברות הרציניות שהיו להם, נפגשו בחוץ, כי בפנים שררה אוירה מתמדת של רעב ל"עיתונאיות" ואורגיות, בניצוחו של ס. שצפה על הכל עם ה"עין" שהתקין מעל המסך שלו, מן התחנה הלונדונית. בדצמבר 78 (1 בדצמבר תמיד היה לי יום של פרידות) זה נגמר. היא הודתה שכבר זמן רב היא אוהבת מישהו אחר, רגיל, מהתנועה שלה. אז גם התחילה להיגמר בכלל, כל האוירה של הימים הראשונים.

כשהתחילו להירצח ולהיעלם "הדודים הטובים" (וגם העיתונאית הספרדיה שראיינה אותנו) ציפינו שהצבא, המשטרה ושאר "כוחות הבטחון" המקומיים והעולמיים יגנו עליהם ועלינו, וימנעו את המשך מעשי הרצח. אבל לרוה"מ שבזכותינו קיבל את התואר "מלך המזרח התיכון החדש" (אם לא "הגלובוס החדש") היו העדפות אחרות, כמו למשל לנזוף בחפא ("קפטן זלופהאד" כך כינו אותו בסיפורים העיתונאיים) על התנהגות לא נאותה כלפי אורח. מדובר במתנחל האדמוני, אותו אדם מגעיל בעל מבטא אמריקני שהשתולל אצלנו ותבע מן ה"קפטן" להעביר לידי המתנחלים את התחנה שלנו הסמוכה להתנחלות החדשה "חומה" שהקים שר החקלאות של ממשלת האחדות באזור הכפר אל-ג'יב ("אתם זרים כאן, או שאתם בעדנו ועוזרים לנו לחסל את האויבים שלנו או שאתם עפים בחזרה לכוכב שלכם או מאיפה שבאתם ולא אכפת לנו כל הכח שלכם. אנחנו יש לנו הבטחה אלוקית"). ה"קפטן" נאלץ להפעיל קרן כדי להדוף אותו כמה מטרים. אכן התנהגות לא נאותה. גם לצבא ולכוחות הבטחון היו אינטרסים משלהם (ולאותו שר חקלאות מדובר וגם לסגן הרמטכ"ל מן המושב שבעמק יזרעאל, היתה ללא ספק יד בדבר), ובכלל, לכולם היו יותר מדי אינטרסים, העולם מסביב התחיל להתפורר במהירות, ולא היה עם מי לדבר. גם בארצות אחרות, זה לא היה יותר טוב.

מאז ששרפו לנו את התחנה בלונדון, לא יצאנו מן המתחם בסיני, הרחוק מישובי אדם צפופים ולכן הרגשנו בו הכי בטוח (על שמירת התחנות בעולם הופקדו ילידי מעבדה מן המין המתכתי). אבל דבר חדש קרה: חפא התחיל לאמן אותנו בהגנה עצמית. מכיוון שהיינו כולנו יחד, קל היה לארגן אותנו לפי קבוצות שעסקו בתורנות באימוני קרב מגע (אותם הדריך חפא בעצמו, שדווקא די חיבב את הכינוי העיתונאי שכולנו אימצנו לו) ובסיורים סביב המתחם. מלאכת הפיקוד ניתנה לס. ול"כוכבי". נשק סירב בינתיים חפא לתת לנו, וזו היתה התנגדות עקרונית. פעם ריתק למשך שבוע את ס., רק משום שהציע לצאת ולגנוב לכולנו נשק מן החיילים הישראלים והמצרים שמסביב.
אין זה אומר שלא הפסיקו לבוא אלינו מן העולם שבחוץ, באמצעות החטאפה, אבל במחתרת.
בתחילת דצמבר חגגנו את החתונה של קויסטי איש השמש וחברתו דורייה. בין האורחים אנדריי סחרוב, שר המדע בממשלה הרוסית החדשה שבראשה עמד צעיר בשם מיכאל משהו וג'ון לנון (עם אשתו) שבא לדבר עם סטולי הגנוב על הפקת אלבום משותף. היה קר מאד מסביב, אבל לנו היה חימום, על ההרים האלוהיים ריצדו האורות מן המכונה של סטולי הגנוב שגם ניגן עם הלהקה, ולנון הצטרף אל החתן והכלה בשיר חתונה גלקטי שלימד אותם חפא שבעצמו ערך להם את הקידושים. אחר כך עלה הירח המלא והאיר את הנופים הוורודים בבקעה הסגורה בין הרים מסולעים, ורקדנו כל הלילה והצטרפה אלינו קבוצה של מטיילים ומטיילות מכל העולם שהזדמנה לאיזור.

בשעת בוקר מוקדמת קרא לי חפא וביקש שאקרא גם לצבי ולסטולי הגנוב. הוא הודיע לנו שהוא קיווה שלא יבוא הרגע הזה, אבל כעת עליו לנסוע לבקש תוספת כח גלקטית, כי בלעדיה לא נוכל להמשיך להיות פה לאורך זמן. הוא אמר לצבי וסטולי הגנוב שלא יספרו על היעדרותו לאף אחד, ויתנהגו כאילו הם לא יודעים כלום. אותי הוא צירף אליו כי "למאורעות הבאים יהיה דרוש הסטוריון". בחוץ טייל זוג לאור השחר, ג'ון ויוקו שנשארו לישון אצלינו. בהברקה רגעית הציע צבי לחפא שיצרף גם אותם, בתור מייצגים של כדור הארץ, ולהפתעתנו חפא הסכים.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

3 תגובות בנושא “יציאה (דצמבר)

  1. כתבת למעלה ש"מכונת הזמן זרקה אותנו קצת רחוק מדי".
    זה מה שאמורה מכונת זמן לעשות, לזרוק לזמן רחוק. לא? (ראה, גם יצא לי חרוז).
    אבל would be קרוב לזמן שממנו אתה מתחיל את התיאור, זה לא נראה לי זמן רחוק. בכל אופן, לא רחוק מדי.

    אהבתי

      1. "אריאל" "שרון" ו"גבעון". איך יוצרי "השיר שלנו" עלו על הצירוף הזה, הנרמז פה, בבואם לתת את השמות לאנשים הרעים שלהם בעונה השנייה של הסדרה.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: