רוחמה רז בדיוק סיימה לשיר את "רקפת", השיר המסיים של פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ז שאותו ראה כל עם ישראל בטלויזיה בצבע שחור לבן שמכירה רק ערוץ אחד בעברית, כאשר היה נדמה לו שהאדמה זזה, שידורי הטלויזיה נפסקו לרגע וכמו מכת ברק מסנוורת היכתה דרך המסך.
לאחר מכן יזכור ישראל שהיה הרבה יותר מכך, כאילו תחושת חידלון של העולם שררה באותו הרף עין, היעדר כל תחושה, כל צורה ומראה, כל צבע, רק אפור ובעצם שום צבע. תחושה שבעצם לא קיים דבר.
הרגע חלף כהרף עין, ורבקה מיכאלי, אולי עם תמהון קל על פניה, חזרה כדי להודיע על תחילת ההצבעה. אולי הכל היה נדמה לו.
אבל לא רק לו היה נדמה, מדינה שלמה הרגישה את הרגע הזה ורבים נזכרו ברעידת האדמה שהיתה באותו בוקר באירופה וגרמה להרס רב ברומניה. מספר שיא של התנגשויות בין מכוניות נרשם במשטרות בדיוק באותה שעה: 2200. אריה אורגד, במהדורת החדשות המאוחרת הכחיש אמנם את השמועות על רעידת האדמה, אבל הוא לא סיפר על מראות מוזרים שנראו בנקודות שונות בארץ, הערפל שעלה מנקודות שונות וכיסה איזורים בעוד באיזורים שלידם נשארו השמים נקיים כמעט מענן למרות שהיה לילה די חורפי, גם לא סיפר על המוני האנשים שאף אחד לא ידע מאיפה באו, שצצו לפתע בכיכר הראשית של אחת הערים. על כל הדברים האלה אף אחד לא דיבר וגם את מה שקרה בימים הבאים ניסו להסתיר ולהכחיש ועוד הרבה זמן לקח עד שהיו גורמים 'מוסמכים' מוכנים לדבר על כך בפה מלא.
במקומות אחדים, חדרים טחובים ומבולגנים ובהם קופסאות מוזרות שכמו הוערמו זו על זו עם אורות מהבהבים ומסכים תכלכלים, מחאו כמה צעירים פרועי שיער ומרושלי לבוש כפיים, הרימו טלפון אחד לשני (מבין ערמות קופסאות) ואחדים הרימו כוסית לחיים. מקלטי רדיו הוגברו במקצב הדיסקו.
"הצלחנו! עשינו זאת!"
"ומה הלאה?"
"חכה, שיבואו כולם. אולי ניסע לחגיגה בכיכר".
"עכשיו נגיד לכולם מי אנחנו".
"גם בלי שנגיד, כולם כבר ידעו. הם יודעים"
"הצלחנו! עשינו זאת!"
ורק באחד החדרים הקטנים יותר, ליד מכונה מלאה שעונים, ישב אחד מודאג מאד, וחשב: "איך לעזאזל אספר להם את זה עכשיו?" זה היה הממונה על הרכיב של מכונת הזמן במערכת. הוא היחיד שהבין, שרכיב הזמן זיהה מראש כשלון ולא הצלחה, וכדי להציל את בוני המערכת מפני המפגש עם הכשלון, זרק הרכיב את כולם ליקום מקביל הנמצא בזמן אחר, זמן האפשר שבו התכנית הצליחה. אלא שהם אינם נמצאים כעת ביקום שלהם שבזמן הווה, אלא ביקום אחר שדומה לו מאד. והוא, היחיד שיודע, עדיין אינו יודע איך להוציא אותם משם בחזרה ליקום שלהם.
אחרי כן אמר לעצמו: מילא, אם זה לא נראה כל כך שונה, ואולי אפילו יהיה יותר טוב כאן מאשר שם, למה לקלקל להם, אולי מוטב שלא ידעו. אמר, ויצא לפגוש את חבריו שהתחילו בלי ידיעתם לחיות את ההסטוריה האלטרנטיבית שלהם ושל עולמם.
פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker
extraterrestrial sources of knowledge
הצג פוסטים נוספים
בלוג הצועד The VValker's blog 
גם לי יש לפעמים הרהורים כאלה על יום הולדתי. אולי אתה צודק, ברצינות, אם ככה אתה מרגיש אז אולי יש בזה משהו, אולי יש בזה אפילו יותר משאתה קולט.
והמהדרין מחשבים לא מהיום שנקרא יום הולדתם אלא 9 חודשים לפני כן…
זורבה אומר "אני הוא העולם וכשאני אמות ימות עימי הכל", וזאת אמירה שאנחנו מתעבים, נכון?
אהבתיאהבתי
טוב, זה לא בדיוק יום הולדתי (אם כי לפי ספירת המהדרין שציינת הוא לא נמצא בתאריך רחוק) אלא של מצעד המחץ, אבל בהחלט התחלה של ספירה משמעותית.
יש כמה ימים כאלה בכל שנה, הראויים להיבחן מן הפרספקטיבה של "ההסטוריה האלטרנטיבית" ואולי כל יום בשנה. כיום אני חושב שאם הייתי יכול לבחור תאריכים ולנסוע אליהם כדי ליצור הסטוריה אלטרנטיבית, הייתי מחפש קודם כל, כשבידי כלי חיסול מתאימים, את זמן ילדותו או צעירותו של אדולף שיקלגרובר.
אהבתיאהבתי
הפתעת אותי עכשיו.
אבל כיוון שאתה מתעקש לכתוב בניק אז לא צריכה להיות לך בעיה לקחת את מה שכתבתי לך כרעיון-הצעה לז’אנר-כיוון של כתיבה – ההסטוריון הוא המשיח! זה עשוי להוכיח את עצמו מכל בחינה, גם תקשורתית, שלא לדבר על כך שלנוכח השימוש בניק האגו זקוק לשידרוג.
עוד הצעה: בפירסומים שלך בבלוג תעבור לרווחים יותר גדולים בין השורות – 1.5. ובין פיסקאות כדאי שתעשה רווח של שורה.
אהבתיאהבתי
את דעתך על בעלי ניקים אני כבר מכיר.
אבל מה דעתך, אולי הסיבה שאינני כותב בשמי הוא שאני המשיח בעצמי, וכתרגיל של "התגברות על החשיבות העצמית" (קראת פעם את קרלוס קסטנדה?) אני רוצה להיות דווקא אלמוני קצת. אולי זה לא שהאגו שלי זקוק לשידרוג, אלא שדווקא יש לי עודפי אגו, ואני רוצה קצת להוריד מהם.
סתם חשוב על זה בתור רעיון מצד הסנגוריה של הניקים.
ועל הצעתך בקשר לרווחים אחשוב. תודה.
אהבתיאהבתי
בין הקבוצות המיסטיקניות בירושלים, באזור מאה שערים (ברסלב וכיו"ב) מתהלך סיפור שבימים-אלה-ממש המשיח מקבץ נדבות בשוק מחנה יהודה.
אהבתיאהבתי
הוא מתהלך שם כל הזמן. לא רק בימים אלה (זה סיפור עם זקן ארוך מזקניהם של הברסלבים).
טוב, עכשיו אני רץ לשוק, לגבות את עמל יומי 🙂
אהבתיאהבתי
טוב, אז לפי שיטת המהדרין הזאת, "יום הדפיקה" של מצעד המחץ הוא 6.6.76.
ושל הבלוג – 14.11.2003.
אבל אולי אצל מצעדים ובלוגים, תקופת ההריון היא שונה.
אהבתיאהבתי
"ישראל" מהפיסקה השנייה מופיע רק פעם אחת. הוא לא מוזכר יותר בפוסטים שלך.
זה לא בסדר.
אהבתיאהבתי
אבל 'ישראל' עוקב אחרינו בנאמנות מאז ועד היום.
אהבתיאהבתי
בתחילת 1977 התחיל לשרור בארץ מצב שהוא חלק מ'הסדר העולמי החדש'.
לפי מקור הידע הזה, המהפך לא קרה בחודש מאי 1977 אלא כבר בינואר, התאונה שקרתה במכשירים שלנו ב5 במרס, אלה שבנינו בהוראת חפא, היא פיגוע שגרמו סוכני הסדר העולמי, שמאחוריו עומדים חייזרי כאוס.
אלה החייזרים שאמורים לבוא לגמור על השאריות של כדור הארץ, אולי ב2037, כפי שחפא אמר לי ולגנוב. אנחנו בגלל התאונה הזאת במכשירים, גילינו את הסימנים מוקדם.
חפא לא הרבה לדבר על זה הרבה, למעשה רק כשהסתכלתי על הקלדות של הרצאות רבות שעשיתי לו, שמתי לב לדברים שנאמרו בכמה מן ההרצאות כמו הערת שוליים, ואפילו לא שמתי לב כשהקלדתי את זה, לחבר'ה מחבורת המחץ הוא לא דיבר על כך דבר למרות שכשנפגעו המכשירים, היו לנו חשדות שזה נגרם וחשבנו על משהו כזה ששולט ולא יודעים עליו.
מול הסדר הזה עמדו במשך השנים חייזרים מסדר ישן יותר של 'מושכים בחוטים' שהיו להם החזקות של שנים בכדור הארץ, והם אחראים ליציבות היחסית ששררה בכדור הארץ בעבר. ישראל הייתה כבושה אך באורח לא מלא בידי הסדר החדש כבר מ1977. עם השנים, מוציאים כוחות 'הסדר הישן' את האחזקות שלהם מכדור הארץ, מכל כדור הארץ, כך אמר לנו חפא גם כן ב2007 וגם בתחילת 2008. אדוני הסדר החדש, אמר חפא, רוצים להשמיד בסופו של דבר את כדור הארץ, אחרי שהסוכנים שלהם יגמרו להשמיד את כל מה שהוא בעל ערך על פניו. לאכול אותו מבפנים.
חייזרי הכאוס אינם חדשים, הם ותיקים, שכבר שנים שאפו להשיג שליטה על כדור הארץ.
הMIB שבמדינות השונות, אומר חפא, אינו באמת נלחם בחייזרים ואף פעם לא כוון לכך והוא סוכן של הסדר שלהם. אולם חלקו ממומן או מומן עד לא לפני הרבה זמן על ידי 'הסדר העולמי הישן' ששרר עד 1976, גם בישראל, מה שחפא כינה 'הפדרציה' והיה קשור אליו, לכן יש אפילו למראית עין מאבק בין הסוכנים השונים..
כל מה שקורה בישראל עתיד לקרות בשאר חלקי כדור הארץ.
הסדרה של ההיסטוריה האלטרנטיבית היא סדרה בדיונית על מצב שהיה עשוי לקרות בכדור הארץ לולא התרחש הפיגוע של 'הסדר העולמי במכשירים שלנו. לכאורה, ה5 במרץ אינו תאריך צומת בשנת 1977, כמו נגיד ה17 במאי חודשיים לאחר מכן, אבל לנו באופן פרטי הוא תאריך של גילוי כתוצאה מאירוע, שאם היה מתרחש אחרת, ההיסטוריה הייתה אחרת. כי הכוח שהיה משודר דרך המכשירים, היה מביס את השדות של הסדר הזר החדש. היינו באיזה שלב משלמים על זה, כפי שקורה בהמשך סיפורי ההיסטוריה האלטרנטיבית. הכשלון שנגרם עקב התקלה במכשירים הוא סמן למשהו מתמשך, שאני לא יודע אם יש ביכולתי להסבירו למישהו.
אהבתיאהבתי