השיר של מאיר פ. (סיפור ללא מוסר השכל)

מאיר פ. היה נוהג לסיים את העבודה שלו בכל יום ברבע לחמש, ולמהר לאוטו.
זאת כי תמיד, לפני החדשות, היתה התחנה שעליה הרדיו שלו באוטו פתוח, משמיעה את אותו שיר, וככה מאיר פ. היה עובר את הפקקים ומגיע הביתה בשלום רגוע.
אם היה יום גשם, יום סערה, חמסין לוהט, חסימת כבישים בגלל התרעה או הפגנה, סתם יום נאכס בעבודה, מאיר פ. היה מתדלק עם השיר שלו, ונוסע, ותמיד השיר התנהל איתו, לפי המצב רוח, כמו גלים בים, ותמיד היה, לפני החדשות של חמש, נהג אחד מאושר בכבישי ישראל, ששומע את השיר הקבוע שלו ונוהג בכיף, כאילו הוא מעל גלי השיר ולא על הכביש. בששי ובשבתות מאיר פ. היה הרוס, כי אמנם השמיעו את השיר גם בסוף שבוע, אבל זה לא זה כשאתה לא נוהג את השיר שלך לפני החדשות של חמש. פעם פעמיים הוא ניסה לנהוג בשבת לפני חמש, אבל זה לא אותו דבר כשאתה לא נוהג את השיר שלך בדרך חזרה מהעבודה.
יום אחד יצא מאיר פ. כרגיל מן העבודה, פתח את האוטו, ומצא שם מישהו יושב במושב שליד הנהג, בחליפה לבנה.
הוא זיהה מיד. השיר.
"מה נשמע?" הוא שאל את השיר.
"תראה, יש לי איזה דיבור איתך" ענה לו השיר. "אני מרגיש שיש בינינו איזה חד צדדיות."
"חד צדדיות? מה ז'תומרת?"
"כן. חד צדדיות. אתה צריך להודות, אתה נהנה ממני, אבל אני לא נהנה ממך".
"מה ז'תומרת אתה לא נהנה ממני?" התפלא מאיר פ. "אני לא מסיע אותך כל יום? אני לא נותן לך לצאת כל יום לפני חמש?"
"מה אכפת לי אם אתה מסיע אותי או לא, בתור שיר זה לא משנה לי איפה אני נמצא. אבל אתה יושב לך כל יום במקום שלך על יד ההגה ושומע אותי."
"מה הבעיה, אתה רוצה שאני אשיר לך?"
"לא לא לא. אני רוצה פעם אחת להיות במקום שלך. אני רוצה שנעשה חילופי מקומות, שאני אשמע אותך בדיוק מהעמדה שאתה שומע אותי, אני במושב הנהג, ואתה בתוך הרדיו".
"יודע מה? בסדר" ענה לו מאיר פ., וכך היה.
מאז התפלאו כולם כמה שמאיר פ. השתפר. בין החברים, בעבודה, הוא נהיה, איך לומר, קליל יותר, זורם, שלא לומר מתנגן, עושה חשק להתנענע איתו. הבוס שלו אמר שהביצועים שלו נעשים עכשיו כמו שיר, וזה בדיוק מה שגם הבת זוג שלו אומרת. הם לא יודעים שזה באמת שיר.
ומאיר פ. האמיתי? טוב, לא נעים להיות תקוע כל הזמן בתוך קופסה, וגם לראות איך שהשיר המניאק אפילו לא טורח לפתוח את הרדיו, בכל פעם שהוא חוזר לאוטו, בדרך כלל בכל פעם עם מישהי אחרת מהעובדות במשרד שמאיר פ. אפילו לא חלם להעיז להציע להן לבוא איתו לאוטו, ולחשוב על מה שהוא עושה גם אצלו בבית. אבל כמו שסיכם לעצמו מאיר פ. את העניינים בזמן הרב שיש לו כעת, גם קודם הוא היה בעצם חי בתוך קופסה. לפחות עכשיו הוא ברדיו.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

2 תגובות בנושא “השיר של מאיר פ. (סיפור ללא מוסר השכל)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: