חפא היה אומר לנו שזה לא נכון שיש רק עבר, הווה, עתיד.
אותו לימדו במקום הרחוק ההוא, שיש גם זמן נוסף: זמן אפשר. הוא זמן שמתקיים בדיוק כמו שמתקיימים הזמנים שאנחנו מכירים.
יש בין הבלוגרים דיון אם מותר לכתוב בדיות, להציג את עצמך כמי שאתה לגמרי לא. למשל בפוסט הזה. חפא מן הסתם היה אומר שזאת בדיוק כתיבה על עצמינו בזמן אפשר.
החיים בחברה הזאת של בני אדם על כדור הארץ, לא בדיוק סובלים את מי שמדבר על עצמו בזמן אפשר, בעיקר לא אלה שמבקשים ממך קורות חיים. אדם יכול, כמובן, לספר על עצמו בזמן אפשר. אך אם הוא לא יסייג את עצמו מראש בשלטים החל מ"סתאאם" ועד ל"סיפור דמיוני – כל קשר למציאות מקרי בהחלט", וייתפס על נהיגה ללא רשות בזמן אפשר – הוא ישלם על זה מחיר חברתי שעשוי להיות קשה.
אולי הבלוג הוא המקום בדיוק המתאים כדי לספר על עצמנו בזמן אפשר בלי שנצטרך להיענש. הוא גם הזדמנות לבחון איפה אנחנו נמצאים בזמן אפשר. שהרי איפה אנחנו בעבר ואיפה אנחנו בהווה אנחנו יודעים, ואיפה אנחנו בעתיד אף פעם לא נדע (בעצם, מאין אני יודע?), אבל זמן אפשר אולי הוא הזמן המעניין באמת שלנו.
בלוג הצועד The VValker's blog 
זה לא נכון שיש רק עבר, הווה, עתיד. יש גם זמן אפשר. הוא מתקיים בדיוק כמו הזמנים האחרים, אולי ביקום מקביל. אבל בחברה שלנו (ובעיקר אצל דורשי-קורות-חיים למיניהם) לא כל כך סובלים את זה, ומי שנתפס נוהג ללא רשיון בזמן-אפשר, משלם על כך מחיר.
אולי הבלוג הוא בדיוק המקום המתאים לספר על עצמינו בזמן אפשר בלי להיענש, ולבחון איפה באמת אנחנו נמצאים שם, ביקום המתקיים תמיד במקביל לנו. וחכם סיני כבר אמר, שאיפה היינו ואיפה אנחנו עכשיו – אנחנו כבר יודעים ולא יכולים לשנות, איפה נהיה – אנחנו לא יודעים ורק חלק קטן מזה תלוי בנו. זמן אפשר הוא כולו לרשותינו, ואנחנו יכולים לשנות בו, לברוא אותו מחדש ותוך כדי כך להכיר את עצמינו מנקודת ראות אחרת.
על ההסטוריה האישית שלי בזמן-אפשר ("ההסטוריה האלטרנטיבית"), וגם הסטוריות של זמן עבר ושל זמן הווה (מה שנקרא "אקטואליה"), וגם שירים מזמנים שונים – שלי ומתורגמים משל אחרים ("מצעד המחץ", אגב, הוא בסה"כ שם של מצעד פזמונים), ועוד כל מיני, וגם שירות פוליטי-חברתי, על כל אלה ניתן לקרוא אצלי בבלוג, הצועד בין הזמנים ובין היקומים המקבילים.
אהבתיאהבתי
הגוף שלנו כפי שהוא בנוי – לא מסוגל לחזור אחורה בזמן, להימצא בזמן שתנועתו אחורה. בעיני ההיגיון חזרה אחורה פירושה הימחקות. בתפיסה שלנו דבר כזה הוא ביטוי של "אנטי חומר" (כשאנחנו "החומר"). אם יש זרימה אחורה בזמן – אולי האנטי חומר, שבא מחוץ ליקום דרך השחורים השחורים – שראשיתם בהתנגשות שראשיתה אור רב – הוא המטעין אותה. בחורים השחורים עצמם – בית גידול של אבות הרשע – הזמן נעצר.
היכולת להניע חזרה בזמן – טעונה אולי בהעברת אנטי חומר – דרך החורים השחורים – "שחרור מה שבתוך החור השחור".
עצירת זמן יש גם בתוך היקום הזה – האטתו.
זה היה מאחורי אזורים מסויימים ביקום.
מאחורי איזורים אלה הסתתרו כנראה חורים שלא נצפו. הם הסתתרו מאחורי ערימות החומר האפל שחלק מהן הופיעו בתור "החול של קצה היקום" – שמקורו בחומר זוהר מתוכו.
אנטי חומר
א-חומר (מעברו אולי – יקומים אחרים, בלתי תלויים)
החומר האפל – חול המכסה את שניהם.
אם אל האנטי-חומר מגיעים דרך חורים שחורים – איך מגיעים אל הא-חומר?
מכנה משותף – עצירת הזמן. גם חור שחור יכול לסייע.
הא-חומר מסייע להיצמדות למופשט –
אהבתיאהבתי
הא-חומר מסייע להיצמדות למופשט – הנדרשת למהירויות הגבוהות ממהירות האור -שהמפותחת ביותר בהן היא מהירות פסגת היקום.
המופשט – היה באחד משני היקומים שהתנגשו. אולי בשניהם. אולי שניהם גם היו א-חומר – ותכונותיהם החומריות נוצרו רק בהתנגשותם.
תנועת היקום היא תמיד אל עבר הזמן הנולד, וזה מה שמקביל ל2400 בשעוני כדור הארץ.
לכן תמיד יש ביקום תנועה מהאפשר אל העבר והיקום חוזר מהאפשר אל העבר.
תמיד יעבור חלק מהיקום גם מעבר לזמן המת – שם קיימים מימדי זמן נוספים:
קפמט – קרוב לעתיד ורחוק מהעבר
אשקור – רחוק מהעתיד וקרוב לעבר
טמח – רחוק מההווה וקרוב לעתיד
זגק – רחוק מהעתיד וקרוב להווה
ממו – קרוב לעבר ומאחורי העתיד
טילם – מאחורי העתיד והעבר
אלה חלקי הזמן הראשיים שניתן להגדירם. יש עוד כמה מיליונים כאלה.
ממלכת הזמן היא יקום שלם ולכל מימד זמן יש כוכבים ומערכות משלו.
אהבתיאהבתי
C used to tell us that it is not true that there is only a Past, Present,Future.
They were taught him in that distant place, that there was also extra time: time Possible. It is a time that exists just like the times we know.
There is a discussion among bloggers about whether it is permissible to write fiction about you, to present yourself as someone you are not. C would probably say that this is exactly writing about ourselves at time Possible.
Life in this society of human beings on earth does not exactly endure those who talk about themselves at time Possible, especially while we're been asked for a resume. One can, of course, tell about himself at the time Possible. But if he does not pre-empt himself with signs ranging from "just kidding" to "an imaginary story – anything to do with a coincidental reality," and caught on driving without permission at a time Possible – he will pay for it at a socially costly price.
Maybe the blog is just the right place to tell about ourselves at time Possible we without being punished. It is also an opportunity to look at where we can be in time Possible. Because where we are in Past and where we are in Present we know, and where in Future we will never know (in fact, from where do I know?), But time Possible may be our really interesting time.
אהבתיאהבתי