המשרד הלאומי להשכחה

לפעמים יש הרגשה כאילו יש משרד כזה, שזה כל עניינו.
לקחת אנשים, אירועים וגם שירים, שהיו פעם וכרגע הם לא, ולדאוג שהם יישארו נשכחים.
למה?
אולי כי למישהו מתאימים יותר דברים אחרים שיהיו כרגע ב"מיינסטרים של הזכרון", אולי כי יש להם שַם קשרים עם סוחרי עתיקות שדווקא מעוניינים בדברים כאלה, והמשרד הזה נותן אותם באופן בלעדי רק להם, במסגרת השוק החופשי וזכות הקניין של בעלי ההון, ואולי סיבות אחרות.
לבעלי ערוץ 2 אני בטוח שיש מניות במשרד הזה.
הפרוייקט שאני שוקל להכריז לא מיועד לבלוגרים וקוראים שמתחת לגיל 15. בפירוש לא. מכאן והלאה, אני בטוח שיש לכל אחד זכרונות כאלה, של דברים שהוא מתפלא שכבר לא מדברים עליהם. לא משמיעים אותם. לא כותבים עליהם. לא רואים אותם. היו, אבל נמחקו.
דברים שהיו לפני עידן האסאמאס, לפני עידן ערוץ 2, לפני עידן האינטרנט אפילו, כן יש פה איזה 2% שהם מהעידן הזה. אני מאמין במיעוט שקובע את האיכות. עוד אמונה, שמשרד ההשכחה הלאומי לא רוצה שתזכרו שהיא יכולה להיות קיימת בכלל.
אז אני מזמין את כל מי שיש לו דברים כאלה, שנראים לו כאילו לא סתם נשכחו, ושווים זכירה אפילו אם זה מסיבות פרטיות לגמרי של אותו אדם, לשלוח לי תגובות ולספר על המושכחים שהוא מסרב לשכוח. אם הרבה ישלחו, אולי יצא מזה פרוייקט מעניין.
כי חשוב לא לתת להם לשלוט בזכרון שלנו!