יוני 1977, על הגבול

סירות הדיג יוצאות לחצות את מי הערב
מבריחות רובים ונשק אל מעבר לגבול הספרדי.
הרוח הפורעת את הגלים
וירח הרפאים ששט בין עננים
בצבע כסף צובעים את הרובים
על הגבול.
על הקיר שלי רצים צבעי המפה
מאפריקה הרוחות הן מדברות על השינויים שבאים
הלפידים שנישאים בלילות
היד שמדליקה אור בחוות
מודיעים את המלה לאלה שמחכים על הגבול.
בכפר שבו גדלתי שום דבר לא נראה אותו דבר
אבל עדיין אתה לא יכול לראות את השינויים מיום ליום
אף אחד לא שם לב למדים המתגנבים.
הלילה מאוחר התדפק הגשם על חלוני
חציתי חדר חשוך ובזוהר מנורת הלילה
אני חושב שראיתי במורד הרחוב
את רוחותיה של המאה
מספרות לנו שכולנו עומדים על הגבול.
באי שבו גדלתי,
כלום לא נראה אותו דבר
זה רק עקבות שנשארו
צדפה ריקה
אבל יש מוזרות באוויר, אתה מרגיש היטב.
סירות הדייגים חוצות את מי הערב
מבריחות רובים ונשק אל מעבר לגבול הספרדי
הרוח פורעת את הגלים
ירח הרפאים שט בין העננים
צובעים את הרובים בצבע כסף על הגבול
על הגבול
על הגבול

לא ידוע מי כתב את המלים לשיר הענק של Al Stewart מתוך The Year of the Cat שיצא באותה שנה.
ראוי להביא אותו (ואם אמצא זמן , אנסה לתת לו תרגום שיתאים למנגינה הנפלאה) גם כי הוא ענק וגם כי הוא הוביל את מצעד המחץ שבוע שלישי מתוך ארבעה, באותו שבוע בדיוק שבו הוקמה ממשלת מחל הראשונה, ההסטוריון סיים את כתה ט' והתכונן ללכת למסיבה אצל רונה (עוד עושים היום מסיבות סיום כתה בבתים פרטיים?) כאשר חפא מזהיר אותו מפני כנופיות הציידים המתאחדות שבדרך.
המתח בין האווירה הכמו ספרדית הרגועה (זה הלך חזק כבר באותה שנה, גם Hotel California וסנטה אסמרלדה. בשנים האחרונות לא המציאו כלום) לבין המלים המבשרות (רע? טוב?) עושה את השיר, והתאים למה שהרגשנו בנשמה, והשורה שאומרת הכל:
Telling us that we're all standing on the border.
גבול העולמות שעדיין לא כבשנו, הגבול בין מה שהיה לבין מה שיהיה.
ועדיין אנחנו עומדים על הגבול.

שאר המקומות המובילים במצעד, רק כדי להזכיר ולהצביע על הטעם הפלורליסטי (אולי יותר מדי?) של חבורת המחץ:
הסטיוארט השני, רוד לא רצה לדבר על כך בביצוע המקורי, במקום השני.
למקום השלישי באופן מפתיע נכנסה גירסת הסבנטיז האנגלית לשרית חדד, הלא היא טינה צ'ארלס בשירה "רנדוו" ומעניין מי בדיוק דירג אותה.
במקום הרביעי בוז סקאגס, "לידו שאפל" שיר שמאז לא שמעתי.
למקום החמישי נכנסו אי.אל.או עם "קו טלפון".
במקום הששי האיגלס "חיים בנתיב המהיר" הפחות מפורסם מתוך "הוטל קליפורניה".
במקום השביעי בילי אושן שטען, או כך לפחות תרגמו את זה ש"אור אדום פירושו סכנה"
במקום השמיני פיטר פרמפטון עם "אני בתוכך"
במקום התשיעי פליטווד מק עם "חלומות" הביצוע המקורי שאגב לא הצליח אז להיכנס לשום מצעד בארץ.
במקום העשירי סמוקי "נוחי בזרועות מישהו".
סטיב מילר בנד ולהקתו עם הסרנדה הנהדרת ירדו שבעה שלבים למקום ה11, ו"צליל וחיזיון" של קינג דייויד, הוותיק במצעד, עם ששה שבועות הובלה, היה במקום ה12.
עוד שירים שהיו במצעד, שעמד על המספר הסמלי של 21 מקומות: "בוקר טוב השופט" של 10סי.סי, הוטל קליפורניה, גבעות סולסברי פיטר גבריאל, וגם "האם יש לי הזכות" של "בני בלי עתיד". מי מכיר, מי זוכר.

פורסם על ידי הצועד בנעליו In-his-shoes walker

extraterrestrial sources of knowledge

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: